עדנה:

בעקבות דיון שנערך בישיבת מועצת התלמידים הארצית המצומצמת של רשת אמי"ת על מהות הפעילות של מועצת התלמידים הארצית בשנה"ל תשס"ד, הוחלט על הובלת הנושא: "עולם חסד ייבנה" בכל מוסדות הרשת, כולל ביקורים בבתי הספר, מפגשים עם התלמידים המתנדבים ועם מועצות התלמידים הבית ספריות.

מטרת מפגש זה הנו לברר עם המועצה המורחבת:

א.      מהי הכוונה כשאומרים את המילים: "עולם חסד ייבנה"?

ב.   כיצד תוביל מועצת התלמידים הארצית את הנושא בכל מוסדות הרשת?

ג.       מהם הקריטריונים לבחירת בית הספר המצטיין בחסד ונתינה לקהילה?

אביאל –אמי"ת כרמיאל

1. תוקם ועדה שתעבור בכל בתי הספר של רשת אמי"ת  (באופן עקבי).

א.      תפקידי הועדה:

ב.      פגישה עם מועצת התלמידים הבית ספרית.

ג.        להסביר לנציגים את חשיבות הנושא.

ד.      לפרסם את הפרוייקט בין כל תלמידי בית הספר.

ה.      ללמד את המועצה להכין "יומן מסע" – לתיעוד התהליך.

ו.        לבחון איפה ניתן להשיג כספים/ התרמות – קופה לעזרה לפעולות של חסד.

ז.       בסיום הפרוייקט: הערכת הפעילות ההתנדבותית .

2.   לארגן פעילויות חסד רשתיות של כל התלמידים.

3.       במקום כנס תלמידים – כל תלמידי רשת אמי"ת יצאו ל"יום טבע" – לניקוי מסלולי טיולים של שמורות הטבע.

צביאל – אמי"ת מדעי-טכנולוגי כפר בתיה

"עולם חסד יבנה"- בתוך ביה"ס:

1.ערב פתיחה – ינוהל ע"י מועצת התלמידים.

2. האירוע יתקיים רק אחרי שמספר כיתות כבר התנדבו וחוו את הנושא .

3. לחלק לכל אחד / כיתה – איזה שהוא מוסד.  ולפחות פעם בחודש / 3 שבועות לעשות משהו.

4. מועדונית – פעם בשבוע אחד המורים נשאר אחרי ביה"ס וכמה תלמידים מהכיתות הגבוהות
    עוזרים לתלמידים הקטנים יותר, חניכה.

5. שעות מחנך – יוקדשו לנושאי החסד והנתינה.

6. פעם בחודשיים – ערב שכולם מתכנסים ואפילו לתת פרס לאיזו שהיא כיתה.

7. קיר בית-ספרי שיוקדש לחסד ונתינה בקהילה.

8. פרוייקטים כיתתיים : להתחיל את הנושא מהכיתה עצמה / אם ילד נעדר – מתקשרים אליי,
    כנ"ל לגבי עזרה בלימודים.

9. לעודד פרוייקטים חינוכיים – פרסום ושיווק.

עדי- אמי"ת קרית מלאכי

1. עידוד המוטיבציה לנתינה מתוך רצון ואהבה - ע"י פעילויות חברתיות ומפגש עם אנשי חסד.

2. פירסום הנושא  במסגרת ביה"ס  ע"י:  רדיו ביה"ס / קיר / עלון/ מקומון.

3. למנות מספרנציגים מכל ביה"ס שיהוו את "וועדת החסד", ויהיו בקשר עם מועצת התלמידים הארצית.

4. ארגון מסודר של פעילות התרמה והתנדבות עקבית של כל כתה וכל תלמיד.

5. אנו נעזור לעצמנו, לקבוצתנו, לכיתתנו, לבית הספר שלנו ואז נפתח מעגל לעיר שלנו ולארץ שלנו
   ולעולם כולו.

לילך ושירי – אמי"ת עירוני ו' חיפה

1. ארגון פעילויות שכבתיות על מצב החברה ועל חשיבות ההתנדבות.

2. פרסום התנדבויות שקיימות בקהילה על מנת לקרב תלמידים .

3. לדאוג לנזקקי בית הספר ואח"כ לקהילה : גמ"חים, מתנ"סים, בתי אבות.

 
רותם / מאור – אמי"ת צפת

אנחנו בישיבה עברנו את שלב המוטיבציה, וגם עברנו את השלב של איסוף מצרכים וחלוקה לנצרכים. בנושא ההתנדבות לקהילה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת ביה"ס והמורים. אנו עוסקים ב: גמ"ח תלמידים (בסתר), עזרה בלימודים, עידוד התנדבות בכל התחומים ועוד.

זימרת- אמי"ת צפת

1, "תעביר את זה הלאה" – בדומה לסרט- לחלק משימות של חסד בין כל התלמידים: לתת – לקבל – לתת.

2. לפרסם מכתבי תודה לעידוד ההתנדבות.

דיאנה – שש שנתי כפר בתיה

"עולם חסד ייבנה"- נתחיל בעצמנו:

א. יחס של כבוד בין האנשים שחיים בתוך בית הספר:  אתיופים, רוסים, וותיקים

ב. לקבל רעיונות מכל עדה – מתוך ההיסטוריה והתרבות של כל אחד.

ג. כבוד בין מורים ותלמידים ובין תלמידים בינם לבין עצמם.

שני – אולפנת אמי"ת צפת

1. העברת שיעורי חינוך ע"י מועצת תלמידים.

2. כל ראש חודש – "בימת ראש חדש" להעברת דילמה מוסרית

3.  התנדבות חודשית: מתנדבים בכל חודש במקום אחר.

4.       תיבת התנדבויות מהתלמידים.

5.        התרמה : 1 ₪ מכל תלמיד.

עקיבא – אמי"ת חצור

1. מערך הסברה של מועצת תלמידים.

2. המועצה תיפגש עם נציגי הרווחה בעיר שיצביעו על המצוקות בעיר.

3. פעילויות שיועברו ע"י מועצת התלמידים בהתאם לגיל.

4. תגמולים למי שמתנדב – זה עוזר (משהו יותר גדול ממה שהיה עד כה).

5. התעלות רוחנית תוך כדי פעילות.

ישראל – כפר הנוער אמי"ת פ"ת

1. אצלנו בכפר ברור שכל מי שנכנס לכפר מרגיש צורך להתנדב למשל משא"ז.

2. המוטיבציה –באסיפות הכפר.  בכל אסיפה משוחחים על נושא אקטואלי : התנדבות, אלימות וכד' ומעודדים לפעילות למען הקהילה.

3. במציאות שלנו היום: 80% מתנדבים מחוץ לכפר, 10% בתוך הכפר, 10% במשפחתונים + בצוותים השונים בפנימיה. מחוץ לכפר: שיפוצים בשכונת כפר אברהם – בגן של אקי"ם ובגן הציבורי של השכונה.

בחופש הגדול קיימנו קייטנה לילדי תיסמונת דאון – 100 חניכים באו להתנדב  ל – 20 ילדים.

זו עבודה מאוד קשה (ית"ד) ההתנדבות נעשתה על ידי חניכים שעבדו בחופש וביקשו חופשה מהמעביד על מנת שיוכלו להתנדב. אנחנו מקיימים איתם קשר לכל אורך השנה (ימי הולדת, חגים).

כנ"ל אנו מתנדבים בביה"ס : "מעלות חיים" – אימוץ ביתי. ומהשנה – מתנדבים בתוך הבתים (קשישים). המדצ"ים שלנו מתנדבים בבתי נוער (מתנ"ס קטן) בהעברת חוגים.

יש מה ללמוד מאתנו ואני מוכן לסייע לכל מי שיבקש.

יובל , ישי , שמחה- ישיבת אמי"ת כפר בתיה

1.       ההתנדבות צריכה להיות בשיטת המעגלים : בכיתה – בביה"ס – בשכונה – בעיר.

2.       בערים שכנות – מציעים לקיים מועצת תלמידים "מחוזית" של אמי"ת להידוק הקשר.

3.       לקיים פעילויות חברתיות לעידוד המוטיבציה :לעשות סימולציות, להביא מתנדבים שיספרו, שהמורים יעודדו התנדבות ויראו דוגמא אישית .

4.       לתת ציון על התנדבות בחטיבת הביניים.

רחלי – אמי"ת נוגה

1. התנדבות קבועה בקהילה:  איסוף בגדים וחלוקתם, מחוייבות אישית מכיתה ז',  אימוץ מישהו ושמירה על קשר עמו גם בשעות אחה"צ ובחופשות.

2. עידוד המוטיבציה – בשיטת המניפה.

7. דוגמא אישית של המועצה.

הדס / לירון – תל אביב

איסוף בגדים ומצרכים – "עזר מציון".

העברת  שיעורי חברה ע"י מועצת התלמידים בנושא חסד ונתינה.

פירסום ושיווק הנושא בבית הספר

שרית אברהם חי- אמי"ת נחם מטה יהודה

( נעדרה מהמפגש בשל בחינת מתכונת- שלחה מכתב ).

1. אני מציעה קיום של יום חסד ארצי- יום הפנינג כפתיחה לכל התוכנית, במגמה לפעול במטרה אחת של כל הרשת ביחד, תוך סיקור תקשורתי נרחב + סירטון של כל ביה"ס שנערוך אותו לסרט בנושא חסד.

2. יום החסד הארצי יהווה פתיחה להמשך הפעילות ויהווה מוטיבציה רבה לתלמידי הרשת במשך השנה או במשך שנים אחדות.

   - איך עושים זאת?

     א. ע"י פרסום

1. כיוון שהמועצה מהווה נציגות מצומצמת של בתי הספר צריך לעשות כנס הסברה לכל בתי הספר.

2. לפחות 2 נציגים מכל ביה"ס יבואו לכנס ובו אנחנו נסביר להם את מהלך  המבצע.

3. הנציגים שיבואו לכנס יצטרכו לפרסם ע"י שלטים, הסברה – כמה זה חשוב מבצע חסד, כמה זה תורם לנצרכים ואף לעצמנו בכך שאנו מביאים לעצמנו את הידיעה ואת ההפנמה, כמה חשוב נושא הנתינה.

4. ביום הכנס יינתן לנציגים את האמצעים הנדרשים להפעלת המבצע.

   ב. ע"י ועדות

1. דבר ראשון כל מועצת תלמידים צריכה להחליט לאיזה גופים רוצים לעזור (בריאות, אוכל וכד').
2. המועצה הארצית צריכה בתוך תוכה להתחלק לקבוצות (וועדות) שכל אחת מהן תהיה אחראית על נושא כלשהו וזאת ע"מ שהמבצע יתקתק בכל הרשת, במיוחד שמדובר גם בתלמידים מבתי ספר יסודיים. דוגמא לועדות: ועדת פרסום, ועדת תקשורת (סרטונים של בתי ספר + סרט בנושא חסד), ועדת הסברה ותדרוך של בתי הספר, וועדה הממונה על בתי הספר – כלומר הוועדה תכיל נגיד 4 אנשים שכל אחד מהאנשים הללו יהיה אחראי על 12 בתי ספר והוא יהיה אחראי שהכל יתנהל כמו שצריך בנוסף לכך המועצות של בתי הספר הללו יהיו בקשר ישיר איתו בהקשר לתדרוך.

 ההכנות למבצע "יום החסד"

 (לפני שאני מתחילה אני מזהירה שזה ידרוש המון רצון, יוזמה ועשייה כדי שזה באמת יצליח במיוחד ברעיון של "יום הפנינג").

1.                  כדי להגיע לחשיבה מלאה, כלומר לדעת מה מתאים למבצע על מנת שהוא יתקיים.  ביום שבו נעשה את הכנס אנחנו צריכים לדעת מהו האופי של הערים בהן נמצאים מוסדות הרשת.  אני חושבת שכל מועצה צריכה להעלות אפשרות שממנה נוכל לגייס כספים.

2.                  כיוון שלמבצע יהיה סיקור תקשורתי (פרסומי לרשת), המבצע חייב לבוא במישור של גיוס כספים ולא עזרה בתוך "מוסדות" (על עזרה במוסדות עצמם נדבר כשנגיע להמשך המבצע השנתי).

3.                  גיוס כספים – יש את רעיונות המוכרים כגון אסיפת מצרכי מזון מסופרים – כל קבוצת תלמידים מביה"ס ילך לסופר אחר בעיר וממנו  יאספו את מצרכי המזון.

4.                  שטיפת מכוניות – מתאים לכיתות הגבוהות בלבד ולכן זה מהווה בעיה.  שטיפת מכוניות תמורת עלות כספית מסויימת.

5.                  יום הפנינג – כל ביה"ס בעירו או כמה בתי ספר בעיר (שהרי בערים מסוימות יש כמה בתי ספר של הרשת), יערכו יום הפנינג בערים תמורת עלות כספית מסוימת שתהיה מוקדשת לארגון שאליו נרצה לתרום את הכספים.
בתוך יום ההפנינג – אפשר לעשות גם קיוסק שבו ימכרו דברים בהוזלה משתלמת (אפשר להרוויח המון כיוון שאנשים אוהבים לקנות אוכל ביום הפנינג) את הקיוסק יפעילו תלמידי ביה"ס.

6.                  כרטיסי הגרלה – שיעלו מחיר מסויים תמורת איזשהו פרס (אבל שיהיה משתלם עבורנו):
- יום ההפנינג בנוסף לכך שהוא יכול להיות רווחי הוא יהיה גם מהנה לתושבי הערים שבהם יהיה
   יום ההפנינג.
- בנוסף לעבודה המאומצת של ההפעלה עצמה יידרש לכך גם פרסום על יום ההפנינג בתוך הערים
  עצמן ואת מטרת יום ההפנינג.

ב. פעילות החסד במשך כל השנה

 כיוון שבכל עיר יש תחום שהוא ייחודי, כלומר מתאים לאפיונה של העיר והמועצה יחד עם המועצה המורחבת צריכים לעבוד בשיתוף פעולה מלא זה אומר:

א. המשך תהליך פרסום של מבצע החסד באופן אישי וייחודי יותר מכל בית ספר, כמובן שזה יכלול פרסום בתוך הקמפוס של בית הספר אם בשלטים, רדיו בית ספרי וכד'.
ב. ה תהליך של הצלחת הפעילות הבית ספרית תהיה במתכונת דומה לזאת שתהיה במבצע חסד ארצי. ימשיך תפקיד המועצה הארצית בהסברה למבצע החסד שיתמשך במשך השנה, כאמור הדרכה לתהליך שבו יבצע המבצע – כנראה שזה ידרוש כינוס נוסף של נציגי המועצות של בתי הספר (כיוון שאנו לא מועצה מורחבת).

ההכנות לפעילות החסד לכל אורך השנה

1. כל מועצה בית ספרית תחלק את עצמה לוועדות בכדי שהמבצע הבית ספרי שלה יתקתק.

2. המועצה הבית ספרית תבחר את המקום בו היא רוצה להתנדב.

3. אם בית הספר הוא גדול (מספרית), אפשר יהיה שנגיד כל 2 שכבות יתנדבו במקום אחד וכן הלאה
   עם שאר ביה"ס.

4. אפשרות נוספת לגבי הסרטונים היא שבנוסף לסירטונים שכל ביה"ס יסריט במבצע של הרשת כולה
   כל ביה"ס יסריט את ההתנדבות במקום שבו הוא יתנדב במהלך השנה – וגם התסריטים הללו
   יאפשרו לעשות סרט גדול.

5. צריכה להיות הקפדה מצד יו"ר מועצת תלמידים בכל בית ספר שהתוכנית אכן תבוצע  כראוי ותהיה
   מיוצגת כראוי.

6. צריך לקחת בחשבון שיהיו בתי ספר שיצטרכו הסעות למקום בו יתנדבו או שאת ההתנדבות הם
   יעשו בשעות שלאחר הלימודים.

7. כמו שהוזכר בישיבה של מועצה ארצית ישנה אפשרות בחירה בין התנדבות פעם בחודש או
   באירועים חשובים או פעם בשבועיים – שלדעתי זה יותר מועיל.

הערות כלליות:

-          אני חושבת שחשוב לשתף את המועצות של בתי הספר היסודיים להדריך אותם תוך כדי מגמה שהם ימשיכו בתפקיד זה (המשך התנדבות יכול להימשך יותר משנה אחת) שהרי הם העתיד...

-          צריך לדון בישיבה של המועצה הארצית אחרי חנוכה על הפעילות עם בתי הספר היסודיים שאיתם זה דורש קצת יותר סובלנות.