עשיית
המנורה כוללת פרטים רבים ובמקביל משה מצטווה
לעשות אותה מקשה אחת ,כיצד ?
על כך משיב
רש"י במקום : "שלא
תעשה חוליות ..ולא איברים איברים ואחר כך ידביקם
כדרך הצורפין..אלא כולה באה מחתיכה אחת ומקיש
בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך." יוצא כי
מלאכת המנורה הייתה אומנות מיוחדת, שונה מיתר כלי המקדש
ומנורה זו נעשתה על ידי : משה חור בצלאל
בהוראת משה. המנורה
היוותה פריט חשוב מאוד במשכן וכן במקדש ומקומה היה: בקדש
בקדשים. בדרום
המשכן בצפון
המשכן. ***בגלל
החכמה היתרה בעשייה של המנורה נאמר -
כל
הרוצה להחכים ידרים. המנורה הייתה במשכן שבמדבר, בשילה עם הכניסה
לארץ,
ובמקדש שלמה ונגנזה בימי יאשיהו עם ארון הברית.
מנורה זו הייתה בעלת שבעה קנים כאשר שלושה קנים מצדה
האחד ושלושה קנים מצדה השני.
***
קיימת מחלוקת לצורתם של הקנים.
לדעת הרמב"ם
הקנים
לא היו
עגולים
אלא
ישרים.
***
נאסר עלינו להכין מנורה כדוגמת מנורה זו כשם
שאין להכין את הקטורת אלא למקדש בלבד.
בימי בית שני: בימי החשמונאים הייתה מנורה שנעשתה תחילה מבדיל ואחר
כך
העשירוה בכסף ואחר כך בזהב.(כך מובא במנחות כח : ) מנורה זו נלקחה בשבי על ידי טיטוס
אשר כבש את ירושלים וחגג
את נצחונו הגדול בקסריה. בשנת 71 הגיע לרומא ובמסע ראוותני הובלו 70
שבויים יהודים כאשר
בראשם עומדים מנהיגי המרד, יוחנן מגוש חלב ושמעון בר גיורא.
בתהלוכת ניצחון הוצגו לראווה השלל שנלקח מן המקדש ובניהם
מנורת הזהב.
לכבוד טיטוס נבנה שער הניצחון ברומא שקושט בתבליטים של כלי
המקדש והמנורה בראשם.
סמל מדינת ישראל:
המנורה הופיעה שוב באוצרות ישראל עם קום המדינה
אך בסמל המדינה בלבד . עיין
בציורים שלפניך וציין איזו מנורה מבין המנורות שלפניך הונצחה
בסמל מדינת ישראל?
במה דומה סמל המנורה למנורה שהונצחה
בסמל מדינת ישראל? בעלי
הזית במנורה
ובעלי הזית רק
במנורה ולא בתוספת של עלי הזית
אנו רואים כי סמלה של מדינת ישראל הושפע מהמנורה המופיעה
בשער טיטוס
ולא מהמנורה המתוארת במשכן.
האם לדעתך נכון היה לנהוג כך ?
נמק
הסמל אכן עורר תגובות קשות... ב - 1949 פנתה ועדת הסמל של מדינת ישראל באמצעות העיתון הרשמי
של
המדינה
וביקשה מהציבור הצעות לעיצובו של סמל המדינה .
התקבלו מעל ל 400 הצעות
וכולן נפסלו.
בין ההצעות היו שתי ההצעות שלפניך :
הצעה ב'
הצעה א'
הסמל שהתקבל הוא :
האם הסמל הוא יצירה שונה או שילוב של ההצעות שלפניך? יצירה
שונה שילוב
הצעות
מה נלקח מהצעה ראשונה ומה נלקח מהצעה שנייה?
תמונה א'
תמונה ב'
מהתשובה עולה כי שילוב שתי ההצעות הניבו את ההצעה המשמשת
כסמל
מדינת ישראל היום.
תוצאה זו עוררה זעם רב. שוקן,עורך עיתון הארץ כתב כי זוהי זוועה אסטטית. הרב הרצוג כתב כי לא טוב שהממשלה מחקה את קשת טיטוס.
מנורה זו מנציחה את חורבן בית המקדש ולקיחת היהודים בשבי. הארכיאולוג סוקניק התנגד לסמל הנבחר והעדיף את ציור המנורה
המופיע בבית הכנסת בבית אלפא. למרות הביקורת האסטטית והביקורת
העניינית הסמל התקבל.
עיין בפסוק שלפניך: בוַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה;
ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב
כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ
עָלֶיהָ--שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת,
לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ.
( זכריה פר' ד' פס' ב' ) ציין איזה פרט בציור הסמל הושלם בהשראת פס' זה? הקנים מספר שבע עלי
הזית בצדדים
הנביא זכריה הקורא ליושבי הגולה לשוב לציון רואה במראה נבואי מנורת זהב
וגולה על ראשה ושנים זיתים עליה. בעל מצודות דוד כותב :
ושנים זיתים עליה - "שני אילני זית עמדו אצל
המנורה ". יתכן כי תוספת זו השלימה את עיצובו של סמל מדינת ישראל
המנורה על פי דברי זכריה מסמלת תקומה, חידוש עבודת ה' וחידוש המלוכה.
יש להניח כי גם כאן הרעיון השפיע על העיצוב.
ירכה של המנורה :
אין לנו מסורת ודאית לגבי מראה המנורה כפי שנצטווה משה לעשות במשכן
אך אחת הדעות המובאות על ידי רש"י וכן בהלכות בית הבחירה לרמב"ם היא:
"הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה ושלושה הרגלים
היוצאין הימנה למטה"
התבונן בסמל המדינה וציין האם הגדרה זו מתאימה למתואר בסמל ? כן לא התבונן בתמונות שלפניך וציין לאיזה בסיס מתאים הבסיס המתואר
בסמל המדינה?
הרגל של המנורה בסמל זהה לרגל המנורה של טיטוס..
בסיס כעין מדרגות ולא שלוש רגלים.
יוצא כי החלק העליון תואם את המנורה המסורתית ואילו חלקה התחתון
שונה
לחלוטין. הגורם לשינוי :
נראה כי החלק התחתון הוא פרי יצירה של פועלים זרים שהביא הורדוס
מאסיה הקטנה והם הושפעו מסגנונות לא יהודיים. הורדוס שלא היה יהודי
ידע כי אינו יכול להרחיק לכת בעיצוב מנורה בעלת סגנון נוכרי לחלוטין
ולכן הסתפק בשינוי זה בלבד.
לצערנו בית המקדש השני חרב ועמו נעלמה מנורת המקדש אך ב"ה
עם ישראל זכה לתקומה והמנורה שהייתה אחד הביטויים החזקים
של כלי הקודש הונצחה על גבי סמל המדינה המבטא חרות ועצמאות.
המנורה כמוטיב יהודי:
את המנורה אנו מוצאים כעיטור בפריטים יהודיים רבים. אנו מוצאים את
המנורה כעיטור בבתי קבורה כמו בבית שערים, מקום קבורת ר' יהודה הנשיא. ) כעיטור של מטבעות. כעיצוב לנרות בודדים.
כחלק מעיטור התפילה בסידור: את מזמור "למנצח בנגינת מזמור שיר"
( תהילים סז')
נהגו במקצת מקומות במרוקו לכתוב בצורת מנורה בעלת שבעה קנים.
( לפני תפילת ברוך שאמר בסידור מופיע ציור המנורה)
נוסף על המזמור היו כותבים את תפילתו של נחוניה בן הכנה הנקראת
"אנא בכוח" . צורה זו נקראה "המנורה" ובאירופה כינו אותה בם "שיוותי".
במזמור יש 49 מילים וכל מילה מתאימה ליום אחד מימי הספירה
המילה הראשונה בפס' האמצעי המתאים לקנה האמצעי הנקרא מנורה
היא "ישמחו" ומילה זו נופלת על יום העצמאות.
הערות והארות בבקשה להכניס
לקבוצת הדיון הנמצאת בתפריט הראשי.
בהקמת
המשכן וכליו נצטווה משה בעשיית המנורה .
