חגים לאומיים

מורשת יהודית - חגים לאומיים

אלה הם חגים שנקבעו לציון הצלת העם היהודי.
פורים נקבע בתקופת המקרא וחנוכה נקבע על ידי חז"ל לפני יותר מ-2000 שנה. יום העצמאות ויום ירושלים נקבעו בימינו.
פורים- נחוג בי"ד באדר (בירושלים חוגגים בט"ו באדר). החג נקרא על שם הפור, הוא הגורל שהפיל המן הרשע בבקשו לקבוע את התאריך שבו יושמדו היהודים. בפורים קוראים את "מגילת אסתר" (מגילה מקובץ ה"כתובים" בתנ"ך), שולחים "משלוח מנות" לחברים, ונותנים מתנות לאביונים.
חנוכה- נחוג שמונה ימים החל בכ"ה בכסלו, לציון נצחונו של יהודה המכבי על היוונים והמתייוונים, נס פך השמן וטיהור המקדש וחנוכתו בשנת 164 לפני הספירה. בחנוכה מדליקים נרות בחנוכייה, שהיא מנורה בת 8 קנים ושַמָש (למנורת המקדש היו 7 קנים).
ט"ו בשבט- ראשיתו של יום זה בקביעת יום קובע לשנת המס מן הצומח בתקופה הקדומה (מעשרות). כשגלה העם מאדמתו איבד יום זה את משמעותו המקורית, וברבות השנים קיבל אופי של געגוע לשיבת ציון ולנטיעת אילנות באדמת הארץ. המנהג שליווה יום זה בתפוצות היה אכילת פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל ולספר משבחי הארץ.
יום העצמאות- נחוג בה' באייר. ביום זה בשנת תש"ח 1948, הכריז דוד בן גוריון עם חברי מועצת העם על הקמת מדינת ישראל, וחתמו על מגילת העצמאות. יום העצמאות נפתח בטקס ממלכתי בהר הרצל בירושלים במהלכו נערכת הדלקת משואות. במהלך היום נערכים טקסים ממלכתיים ותפילות חגיגיות.
יום ירושלים- חל בכ"ח באייר, לציון שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז (1967). ביום זה עולים המונים לירושלים ונערכות בו תפילות חגיגיות ליד הכותל המערבי.

פעילת 1 - פורים וחנוכה

שני מועדים נקבעו לאחר מתן תורה לישראל. אחד נקבע בסוף תקופת המקרא והמאורע הונצח במגילת אסתר, שהיא חלק מהתנ"ך והשני כ-200 שנה לאחר מכן.

קראו שוב את הטקסט בראש דף זה והשלימו את החסר:

אנו חוגגים את חג הפורים בתאריך, לציון הצלתם של יהודי מפני תוכניותיו הרצחניות של .

בקרו באתר פורים של רשת אמי"ת וענו על השאלות:

מהן מצוות חג הפורים?

ב) משתה ו	א) קריאת ה
ד) מתן מתנות ל	ג) משלוח מנות איש ל

ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל…ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר:
"וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"
(מגילת אסתר ט, כח) [רמב"ם בהלכות מגילה ב, יח]

עיינו בדף והסבירו :
מה מיוחד בפורים?

מדוע מכל חגי ישראל יצוין רק החג הזה בימות המשיח העתידים לבוא?

אנו חוגגים את שמונה ימי חנוכה בתאריך
לציון נצחונו של על ואת נס .

בקרו באתר חנוכה של רשת אמי"ת

קראו את הדף בנושא מהות החג וענו על השאלות הבאות:
1.מדוע מדליקים שמונה נרות בחנוכה , בעוד שבמנורת בית-המקדש הדליקו רק שבעה נרות?

2.מנורת בית-המקדש דלקה בתוך המקדש.
את החנוכיה יש להדליק "על פתח ביתו מבחוץ". הסבירו.

פעילות 2 - ט"ו בשבט

מהו המקור לחג ט"ו בשבט?

עיינו במסכת ראש השנה פרק א משנה א והשלימו :

	ארבע ראשי שנים הם:
באחד באלול ל	באחד בניסן ל
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים אחד בתשרי
בחמשה עשר לשבט ל	אחד בתשרי ל
בית שמאי טוענים שראש השנה לאילן חל באחד בשבט אבל ההלכה היא כבית הלל.

בקרו באתר ט"ו בשבט של רשת אמי"ת וענו על השאלות:
1. מתי הפך ט"ו בשבט לחג של נטיעת עצים?

2. מתי התחיל המנהג לאכול פירות משבעת המינים בט"ו בשבט?

פעילות 3 - יום ירושלים ויום העצמאות

ביום ששי, תש"ח, 14 במאי 1948, התכנסו חברי מועצת העם במעמד חגיגי באולם מוזיאון תל-אביב שבשדרות רוטשילד, והכריזו על הקמתה של מדינת ישראל. תאריך החתימה על המגילה נקבע בלוח השנה כיום העצמאות.

חג זה מסמל את נס תחייתו המדינית של עם ישראל במולדתו.
זהו יום שאנו רואים בעניינו את התגשמות חזון הגאולה של עם ישראל וארץ ישראל .

לאתר יום העצמאות ברשת אמי"ת.

לפעילות על מגילת העצמאות

התפילה לשלום המדינה, היא תפילה שנאמרת בשבת ובימי חג, ביום העצמאות וביום ירושלים למען שלומה ובטחונה של מדינת ישראל .
תפילה זו חוברה תקופה קצרה לאחר קום המדינה על ידי שני הרבנים הראשיים - הרב עוזיאל והרב הרצוג והסופר ש"י עגנון.
האזינו לקטע מתוך התפילה לשלום המדינה וקראו את המילים

מהן הבקשות שאנו מבקשים מהקב"ה בתפילה לשלום המדינה?
1.
2.
3.

כשאתם אומרים את התפילה הזאת מה אתם מרגישים?

אנו מציינים את יום ירושלים בתאריך .
מבחינה היסטורית ירושלים מייצגת את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל מראשית התהוות העם. גם בתקופת הגלות היתה ירושלים מושא לגעגועים ושאיפה לתקומה מחודשת בארץ ישראל.
בקרו באתר יום ירושלים של רשת אמי"ת
קראו אודות יום ירושלים מבחינה היסטורית וענו:
1. מתי הכריזה הכנסת על ירושלים כבירת ישראל?

2. כמה זמן היתה ירושלים מופרדת ל-2 חלקים?

3. מדוע מציינים את יום ירושלים?

שם
כיתה
בית ספר