ציצית–
חוטים הנקשרים בפינות בגד בעל ארבע כנפות
- הוא הנקרא ציצית. הציצית נלבשת מתחת
לבגדים העליונים.
לפי המסורת היהודית
ילד לובש ציצית (טלית קטן) מרגע שהוא נקי ויבש.
טלית - בגד בעל ציציות
בארבע כנפותיו, שמתעטפים בו בשעת התפילה. אדם
יהודי,מאז נישואיו, מתפלל בטלית,יש עדות הנוהגות
להתעטף בטלית מגיל בר מצווה.
תפילין –
התפילין
עשויות מבתי עור שבהם מונחות ארבע פרשיות התורה: התפילין הן אות וסימן,
סמל וזכר ליציאת מצרים, לשבת ולמועדים. את התפילין שמים על הראש
(על המצח) ועל הזרוע, אל מול הלב.
קיום
מצוות - תרי"ג
(בגימטריה 613) מצוות, הן 613 מצוות של תורה שבכתב, שעל פי חז"ל
ומסורת תורה שבעל פה, נאמרו למשה בהר סיני. אין מחכים שילדים יהיו בני שלוש עשרה לצורך קיום
מצוות.
אם הם יכולים לקיים – יקיימו.
למשל, כבר מגיל צעיר הבן והבת מברכים על הלחם, על הפרי
וכו'.
בנות מדליקות נרות לכבוד שבת וכו'.
אך מגיל בר/בת מצווה האחריות לקיום המצוות הוא על הילד.
עלייה לתורה
– לעלות לדוכן
לקריאה בתורה. הקריאה נעשית בהשתתפות קהל ודורשת דייקנות רבה. מנהג
הקריאה בתורה בא לשמור על ידיעת התורה, כדי שניתן יהיה למוסרה מדור
לדור.
דרשה
– מקור השם
"דרשה" הוא מ"בית המדרש".
דרשה אינה נאמרת בהכרח בגיל שהילדים הם בני מצווה ,אך זה הפך למסורת
שילד בר המצווה דורש בפני הקהל.
מסיבה ומתנות
– כאמור, לפי
מסורת ישראל, לא נעשו טקסים במעמד בר המצווה.
זה השתנה מימי הרפורמה והיום נוהגים כך בטקס בר המצווה
בחרו בתשובה הנכונה: ציצית
טלית
תפילין
קיום
מצוות
עלייה לתורה
דרשה
מסיבה ומתנות
קטעים מאת:
יוסלה בר-ציוןרשמה:דינה מימון
פעילות 3 - טקס בר המצווה
מתוך: נופי ילדות
מבית אבא, הוצאת סתויות, 1992, באדיבות המחבר.
מתוך: "המשפחה"- תוכנית חינוכית בנושא בר/בת מצווה, בהוצאת משרד החינוך
התרבות והספורט.
בר מצווה
מאת:עזרא מורד
משחר
ילדותי הרגילני אבי
לבוא עמו לתפילה
ושנן לי תמיד : "זכור בני!
נדר נדר ומלהמלה
וכל עוד קטן הנךולא ברמצווה
אשא אנוכי במקומך עולך ועוונך".
גדלתי!
ימי הילדות חלפו ואינם!
בר מצווה הנני!
אבי לאירוע ולטקס מכינני.
כיפתי נאה ובגדי חדשים
טליתי חדשה והתפילין כשר
תיקיהם קטיפה רקמתם יפה יפה
ואני לומד ומשנן לטקס מוכן ומזמן!
בא
היום!
שכנים
וקרובים באו ביתנו
לעזור, להכין, ולקבל אורחינו.
ואני ניצב כחתן נרגש ונפעם
אבי לידי פניו כפני מלאך
אני מברך מתעטף בציצית חדשה
נוטל תפילין של יד מניחם על שמאלי
סמוך לכתפי קרוב ללבי
בדיוק כפי שלמדנו אבי
ובטרם אהדקם לזרועי
מברך על הנחת תפילין.
וכולם במקהלה עונים: "אמן" !
דממה.
מאות עינים מביטות בי
בודקות תנועותי, מעשי
ובזריזות כורך הרצועה
שבע פעמים נועצה בבשרי
שחור על גבי חום, אדמדם עורי
מכתיר ראשי בתפילין של ראש
טוטפתם בין עיני על מצחי
ומברך על מצות תפילין.
ושוב כולם במקהלה עונים: "אמן"!