ביום י"ז בחודש מרחשוון תרע"ח 
2 בנובמבר 1917, פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור.
זהו שמה של הצהרה של ממשלת בריטניה, המכריזה על נכונותה לסייע בהקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל .

גלויה שעוצבה באקדמיה לאמנות בצלאל לכבודה של הצהרת בלפור.

הצהרה זו הייתה פרי משא ומתן שניהלו יהודים ציוניים בבריטניה בראשות ד"ר חיים וייצמן, והיא קיבלה הסכמה של המעצמות.

כדי להבין את מה שהתרחש סביב הצהרת בלפור עלינו להכיר מעט את ההיסטוריה של התקופה.

היו אלה ימי מלחמת העולם הראשונה והבריטים חיפשו את אהדתם של יהודי העולם. הם קיוו שהצהרה פרו-ציונית תעודד יהודים בעלי השפעה ברוסיה ואמריקה לשכנע את ממשלתם להצטרף למאמץ המלחמתי הבריטי.

אך היו גם חששות והבריטים נרתעו מלהכעיס את התושבים הערבים במזרח התיכון ואת היהודים הלא ציונים בעולם.

לכן נוסח ההצהרה הסופית היה מסויג ומצומצם לעומת הטיוטא הציונית שהוגשה לבריטים.

הנוסח הסופי - 31 באוקטובר 1917

טיוטה ציונית - יולי 1917

  ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על יסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ- ישראל,

  ותעשה במיטב מאמציה כדי להקל על הגשמתה של מטרה זו, תוך הבנה ברורה, שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בארץ-ישראל, או בזכויות ובמעמד הפוליטי מהם נהנים יהודים בכל ארץ
אחרת.
  אכיר לך תודה אם תביא הכרזה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית.

  ממשלת הוד מלכותו מקבלת את העקרון, שעל ארץ-ישראל להיכון מחדש כבית לעם היהודי.

  ממשלת הוד מלכותו תעשה כמיטב  מאמציה כדי להבטיח השגת מטרה זו

  ותדון בדרכים ובאמצעים הדרושים לכך עם ההסתדרות הציונית.

מה משמעות השינוי?

לא קיים בטיוטה הציונית