מבצע שלום הגליל / מלחמת לבנון - 1981

מלחמות ישראל 

אזור הלחימה
תמונה נלקחה מויקיפדיה

מבצע שלום הגליל, או מלחמת לבנון, החל ב-6 ביוני 1982 במטרה לפגוע בבסיסי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בדרום-לבנון; מבסיסים אלו שוגרו טילי קטיושה לעבר יישובי הצפון של ישראל, וכן יצאו מהם מחבלים שחדרו לשטח ישראל וביצעו פעולות טרור. תקופה ארוכה מאוד חיו תושבי הגליל תחת צילם הכבד של מטחי ה"קטיושות". מצב בלתי נסבל זה הביא את שלטונות המדינה לקבלת הכרעה - חדירה ללבנון ומלחמה בארגוני הטרור שם.

שר הביטחון אריאל שרון האמין שמבצע מהיר יוכל לסלק את אש"ף מדרום-לבנון ולחסל את יכולתו המבצעית של הארגון. בהמשך השתנתה מטרת המלחמה, וצה"ל לא עצר את כוחותיו במרחק של 40 ק"מ מהגבול כפי שנקבע בתחילה, אלא התקדם עוד כדי לגרש את כוחות אש"ף מכל לבנון.

מיולי ועד אמצע אוגוסט התנהל מצור על העיר ביירות, אשר מטרתו היתה לאלץ את כוחות אש"ף וסוריה לפנות את העיר. במהלך המצור הפגיז צה"ל עמדות אש"ף בביירות מהיבשה, מהים ומהאוויר, והתקדם אל החלקים המערביים של העיר. ב-11 וב-12 באוגוסט הפציץ חיל האוויר את ביירות הפצצה מסיבית, ולמחרת הסכים אש"ף לסגת מהעיר בחסות כוח רב-לאומי. ב-4 בספטמבר הושלם פינוים של אש"ף ושל הכוחות הסוריים מביירות והכוח הרב-לאומי הוצא מהעיר.

ב-14 בספטמבר נרצח באשיר ג'מאייל, נשיא לבנון, בעל בריתה של ישראל, וצה"ל נכנס למערב-ביירות. כוחות הפלנגות הנוצריים נכנסו עם צה"ל לאזור כדי לסייע לו, ו ב-16 בספטמבר הגיעו למחנות הפליטים סברה ושתילה וטבחו בפלסטינים. כמה מאות פליטים נהרגו. הטבח עורר תגובות קשות בעולם כולו, ובלחץ כבד של ארצות-הברית נסוגה ישראל מביירות. בישראל הביא הטבח בסברה ושתילה הביא את הוויכוח הפוליטי לשיאו, ובסופו של דבר הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הרקע לטבח בסברה ושתילה (ועדת כָהן). הוועדה המליצה ששר הביטחון שרון יתפטר.

מלחמת לבנון הרעה את מצבה של ישראל בעולם, ורק ממשלת ארצות-הברית שמרה על תמיכה מסויגת בה. רוב הדיווחים על המלחמה בעולם הביעו בגלוי עמדות נגד ישראל.

בישראל גרמה המלחמה להתלהטות המחלוקת הפוליטית בציבור: חלק מהישראלים התנגדו לה, וטענו כי המלחמה לא הכרחית (מלחמת "יש ברירה") שלא נכפתה על ישראל על-ידי אחרים. ישראלים אחרים, בעלי דעות מרכזיות-ימניות, סברו שהמלחמה צודקת ונכונה ושהשמאל מחבל במאמץ המלחמתי בעצם הביקורת שלו על המלחמה.

בעקבות המלחמה גורש אש"ף מרוב אזור לבנון, הוקם צבא דרום-לבנון, שסייע לצה"ל, הצבא הסורי נפגע קשות ומטחי הקטיושות פסקו כמעט לגמרי. עם זאת, המלחמה הביאה לשחרור אלפי מחבלים בעסקאות לשחרור שבויים ולשהייתו של צה"ל בדרום-לבנון במשך שנים רבות – שהייה שבעקבותיה נגרמו לישראל אבדות רבות וכוח ההרתעה של צה"ל נפגע, שכן הוא התקשה להתמודד עם פיגועי הטרור של ה"חיזבאללה" בשטח.

בשנת 2000, בהוראת ראש הממשלה דאז אהוד ברק, נסוג צה"ל מדרום-לבנון לקו הגבול הבין-לאומי. ההוראה ניתנה, בין השאר, בשל לחץ ציבורי רחב.

פעילות 2 

מטוס נוסעים של מידל איסט איירליינס (MEA)
שחנה בנמל התעופה ביירות בינלאומי והושמד במלחמה
תמונה נלקחה מויקיפדיה

מלחמת לבנון החלה עם הסכמה כללית בעם כי יש צורך לצאת למלחמה, והגדיל לעשות עמירם ניר מידיעות אחרונות בטור המערכת ביום הראשון ללחימה, ה-6 ביוני 1982, תחת הכותרת "שקט, יורים": "עכשיו אין אופוזיציה, אין ליכוד ומערך, אין דתיים וחילוניים, עשירים ועניים, ווזווזים וצ'חצ'חים. עכשיו כולנו עם אחד, במדים, עכשיו יורים. שקט".

מלחמת לבנון הראשונה הייתה למלחמה הארוכה ביותר מאז קום המדינה, וככל שנמשכה המלחמה, כך הלך ופחת אמון הציבור בצדקת המלחמה. התרגום המיידי של תחושות אלה היה ירידה משמעותית במוטיבציה לשרת, במיוחד בקרב המילואימניקים.
 
המלחמה גרמה לויכוח עמוק בחברה ושאלות קשות ביותר הוצבו בפני הציבור הישראלי באשר למקומו וחיוניותו של צה"ל.  יש האומרים כי מלחמת לבנון הראשונה היא נקודת הציון שבה נוצר קרע גדול בתוך העם.
ההתעצמות של הויכוח הפוליטי, היינו בעד או נגד היציאה מלבנון, תרמה לתהליך הירידה במוטיבציה לשרת בצבא. גוש הימין תמך בהמשך המלחמה ואילו השמאל התנגד לה. לא הייתה עוד מלחמה בתולדות ישראל אשר פיצלה את החברה לפי מחנות פוליטיים כי שהייתה מלחמת לבנון הראשונה. הפיצול בעם הגיע לידי הפגנה גדולה מאוד שזכתה לכינוי  "הפגנת ה-400 אלף" בשנת 1982 שקראה ליציאה מלבנון ולהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לטבח בסברה ושתילה ולהתפטרותו של אריאל שרון, שר הביטחון.   

1. כיצד לפי דעתכם קרע פוליטי בעם משפיע על מוראל הצבא?
 

2. מהן ההשלכות החברתיות בירידה במוטיבציה לשרת בצבא? ענו בקבוצת הדיון