אישים בציונות הדתית      הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (1903-1993)
                                       

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד או הרי"ד), רב, פילוסוף דתי, מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

  נולד בפרוז'ני, חבל גרודנו, כיום בלארוס. מצד אביו היה נכדו של רבי חיים מבריסק, שלימד בישיבת וולוז'ין והיה אבי שיטת בריסק בלימוד גמרא, ובן-נינו של הנצי"ב. מצד אימו היה נכדו של ר' אליהו פיינשטין, הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו". בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים.

ובשנת 1932 היגר לארצות הברית. בבוסטון, שם נתמנה לרב, נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון הכשרות, כמו גם בבורות הדתית של יהודי אמריקה. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" (מיימונידס) הקיים עד היום.
בשנת תרצ"ה (1935) ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, ונתן שיעור בישיבת מרכז הרב, שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון.
לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בשנת תש"א (1941), ירש את מקומו בראש ישיבת ישיבה-יוניברסיטי, ושם לימד במשך למעלה מארבעים שנה והפך למנהיג הרוחני של יהדות ארצות הברית ורבים מרבניה היו תלמידיו.

הרב הצטרף לתנועת ה"מזרחי" לאחר השואה והיה  "נשיא לשם כבוד" בתנועה עד יום מותו. ביום העצמאות תשי"ז (1957) נשא נאום, שנקרא אחר כך "קול דודי דופק" שהפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית, ובו קרא להפנות תשומת לב לנסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, אותם כינה "דפיקותיו" של הקב"ה  על הדלת, להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועת ה"מזרחי" הסביר בדרשותיו המפורסמות ("חמש דרשות"), בכך שהשווה בין ה"מזרחי" ליוסף הצדיק שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את נושא  החינוך ולא את החקיקה דתית.

ביחס לשאלות המדיניות סבר הרב שצריך לפעול בהן על פי חוות הדעת של מומחים, ויש מקום לוויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש. הוא התנגד לעמדה ה"ממלכתית" המקדשת את המדינה וראה בה דבר המנותק מראייה משיחית קונקרטית.

כעדות עצמו, היה הגרי"ד פרפקציוניסט קיצוני, ועל כן לא כתב אלא שלוש מסות שכתב בעצמו, שיצאו בשני ספרים: "איש ההלכה - גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965). בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן. בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים מקצועיים.

 הרב סולובייצ'יק נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח בניסן ה'תשנ"ג . את מקומו מילא אחיו הרב אהרון סולובייצ'יק משיקגו. תלמיד חכם ובר אוריין בפני עצמו.

תעודת זהות

שם:  
שנת לידה:
ארץ לידה:
שנת עלייה:
שנת פטירה:
גיל פטירה:

תפקידים שמילא במהלך חייו:

האירוע שבעיני הוא המשמעותי ביותר בחייו:
 

                                       

 

קישורים

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ויקיפדיה
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, אתר דעת - אנציקלופדיה יהודית

   

עודכן לאחרונה:05/11/2008