אישים בציונות הדתית          הרב צבי יהודה הכהן קוק (1891-1982)
                                       

 הרב צבי יהודה הכהן קוק , רב, ראש ישיבה וממנהיגיה הרוחניים של הציונות הדתית. מכונה גם 'הרב צבי יהודה' או 'הרצי"ה'.
הרב צבי יהודה הכהן קוק נולד בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תרנ"א, כבנם היחיד, לצד שלוש בנות, של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואשתו ריזא רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ'-תאומים, שעל שמו נקרא. הוא היה הבכור במשפחה זו, אולם קדמה לו אחות נוספת מנשואיו הראשונים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עם בתו של האדר"ת שנפטרה בגיל צעיר. הוא נולד בעיירה זוימל במחוז קובנא שבליטא, שם כיהן אביו ברבנות, ובשנת התרנ"ו (1896) עברה המשפחה לבויסק שליד ריגה, שם נתמנה אביו לרב העיירה. עם קבלת הראי"ה קוק את המינוי לשמש כרבן של יפו והמושבות עלתה המשפחה לארץ ישראל והגיעה לנמל יפו בכ"ח באייר תרס"ד.
הרב צבי יהודה היה תלמידו המובהק של אביו, הרב קוק, ועמד לימינו בכל עיסוקיו הציבוריים. במקביל פיתח את אישיותו הרוחנית והלמדנית ושנים רבות מחייו הקדיש לחקר, עריכה וסידור כתביו של אביו.
לאחר פטירת מחליפו של הרב קוק האב, הרב יעקב משה חרל"פ, בשנת תשי"ב (1952), קיבל לידיו הרב צבי יהודה את ראשות ישיבת "מרכז הרב", תפקיד בו כיהן כשלושים שנה, עד לפטירתו. לצידו עמד גיסו הרב שלום נתן רענן ששימש כר"מ וכמנהל הישיבה. בהנהגתו הפכה ישיבה זו למרכז תוסס, שמשך אליו צעירים דתיים רבים, בעיקר מתנועת בני עקיבא, וספסלי בית המדרש הלכו ונתרבו.
את עשרות השנים האחרונות לחייו הקדיש לראשות הישיבה, להמשך הוצאתם לאור של כתבי אביו ולפעילות ציבורית. מלבד תלמידיו הישירים (שכינוהו "רבנו"), פקדו את ביתו אנשים רבים מהארץ ומחו"ל שראו בו את רבם. היה פעיל בהסדר דחיית השירות הצבאי בצה"ל של תלמידי הישיבות.

לפני פרוץ מלחמת ששת הימים נשא ביום העצמאות ה-19 נאום שכונה לימים "מזמור י"ט למדינת ישראל", ובו פירט את הגותו המדינית ויחסו למדינת ישראל, ובין היתר טען כי מדינת ישראל היא היא המדינה שחזו הנביאים. הרב צבי יהודה קוק  גרס כי עם ישראל מצוי בעיצומו של תהליך הגאולה, וראה בעליית יהודים, בהתרחבות הלאום על שטחי יש"ע וביישובם, ציון דרך חשוב בתהליך זה. הוא התנגד בחריפות לכל ויתור ונסיגה. עם זאת, ראייתו את מדינת ישראל כשלב מרכזי בגאולה וכתופעה של קידוש השם כלל עולמי, גרמה לו לנקוט קו ממלכתי והביאה אותו להפגין כבוד רב כלפי הממשלה וראשיה, גם כאשר דעתו הייתה חלוקה עליהם.

  לאחר מלחמת ששת הימים העמיד את סוגיית ארץ ישראל השלמה במרכז פעילותו. הרב טען כי הנוסחה "שטחים תמורת שלום" אסורה על פי התורה וכי יש להתנחל בכל רחבי ארץ ישראל. דרבן את תלמידיו למעורבות בחיי המעשה במדינה, וכך הצמיחה ישיבת "מרכז הרב" את מנהיגי תנועת "גוש אמונים", והרב צבי יהודה שימש לה מנהיג רוחני. הרב אף השתתף בעצמו בכמה מהעליות לקרקע. עודד גם את פעילות תנועת "אל עמי" להעלאת יהדות רוסיה, ותלמידיו היו בין פעיליה המרכזיים. ניתן לומר שמכוחו וכוח תלמידיו נוצר חלק ניכר של הישיבות הגבוהות הציוניות, ישיבות ההסדר, ואף המכינות הקדם צבאיות הדתיות.

הרב צבי יהודה, בניגוד לרוב רבני דורו, תמך ברעיונות ובתנועות מודרניות לשחרור ולחופש. כך למשל הכריז כי הוא מתנגד לכפייה דתית, ונתן ביטוי דרמטי לכך כשהצהיר על הצטרפותו ל"ליגה למניעת כפייה דתית", אך פרש ממנה אחרי זמן מה מכיוון שבפועל היא תמכה בכפייה אנטי-דתית.

  כאשר שאל אותו תלמיד לגבי מעמד האישה, ציטט את דברי הגמרא במסכת בבא קמא דף ט"ו עמ' א: "השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה". כשהוסיף התלמיד לשאול, אמר "מה אתה לא מבין?" וחזר שוב על דברי הגמרא פעם שנייה ושלישית. בהזדמנויות שונות הבהיר שהוא תומך בכך שנשים ילמדו תורה, ובעיקר את החלק האמוני שלה, במידה והן מעוניינות בלימוד תורה שבא מרצון.

תעודת זהות

שם:  
שנת לידה:
ארץ לידה:
שנת עלייה:
שנת פטירה:
גיל פטירה:

תפקידים שמילא במהלך חייו:

האירוע שבעיני הוא המשמעותי ביותר בחייו:
 

                                       

 

קישורים

הרב צבי יהודה הכהן קוק, ויקיפדיה
הרב צבי יהודה הכהן קוק, אתר דעת - אנציקלופדיה יהודית

   

עודכן לאחרונה:28/05/2008