2. וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ. כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. 
    כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן -אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתו,
    כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי. שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.
    (שְׁמוֹת כ"ב, כ'-כ"ב)
אָסוּר לַעֲנוֹת אַלְמָנָה וְיָתוֹם
רַק גֵּר אָסוּר לַעֲנוֹת
אָסוּר לַעֲנוֹת גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה
 

3. חַיָּב כָּל אָדָם לִתֵּן בְּיוֹם פּוּרִים שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים לְפָחוֹת
    וְכָל הַמַּרְבֶּה בָּרוּךְ יִהְיֶה.
    (הָרַב הַגָּאוֹן מָרְדְּכַי שליט"א)
חַיָּבִים לָתֵת בְּפוּרִים כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַתָּנוֹת לַעֲנִיִּים
חַיָּבִים לָתֵת בְּפוּרִים שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים לְפָחוֹת
חַיָּבִים לָתֵת בְּפוּרִים מַתָּנוֹת לְכָל אָדָם
 

4. "מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָתוֹ
     וּבִשְׁלוּחַ מָנוֹת לְרֵעָיו שֶׁאֵין שֵׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֶלָּא
     לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוּת וְגָרִים, שֶׁהַמְּשַׂמֵּחַ לֵב
     הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה ..."
     (הרמב"ם בְּהִלְכוֹת מְגִלָּה וַחֲנֻכָּה פֶּרֶק ב' הֲלָכָה יז )
חָשׁוּב יוֹתֵר לָאָדָם לָתֵת מַתָּנוֹת לָעֲנִיִּים מֵאֲשֶׁר בְּעַצְמוֹ לֶאֱכוֹל
חָשׁוּב יוֹתֵר לָאָדָם לָתֵת מַתָּנוֹת לָעֲנִיִּים מִלִּשְׁלֹחַ מָנוֹת
מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת חָשׁוּב יוֹתֵר מִמַּתַּן מַתָּנוֹת לָעֲנִיִּים